נועה פרלמן קיפר
פסיכולוגית קלינית
ראש העין | פתח תקווה
טל. 054-5363373
סכמה תרפיה
התחלתי ללמוד סכמה תרפיה בשנת 2015 ומאז מרגישה שזו הפכה להיות השפה הטיפולית שלי בקליניקה. אני מוצאת שיש בגישה זו שילוב של עבודה קוגנטיבית וחוויתית - שילוב מנצח!
החלק הקוגנטיבי מייצר המשגה חשובה למטופל אודות הצדדים השונים בתוכו, אשר מפעילים אותו ומשפיעים על האופן בו הוא מרגיש, חושב ומתנהג - כלפי עצמו וכלפי אחרים.
הגישה פותחה ע"י הפסיכולוג האמריקאי ג'פרי יאנג לפני כשני עשורים
והפכה פופולרית ברחבי העולם ונחשבת לאחת מהגישות של הגל השלישי.
העבודה דרך סכמה תרפיה מציעה מגוון עשיר של התערבויות טיפוליות
(טכניקות קוגנטיביות, דמיון מודרך) המקדמות שינוי ברמה התנהגותית וקוגניטיבית
כמו גם ברמת עומק של דיאלוג רגשי מתקן עם דמויות התקשרות משמעותיות.
באמצעות העבודה הממוקדת בגישה זו - מתחזקת ההתבוננות העצמית וזיהוי דפוסים מכשילים .
מהי סכמה?
תבנית שמאפיינת את האדם במישור ההתנהגותי, הרגשי והקוגניטיבי שלו. ניתן לדמות את הסכמה למשקפיים אשר האדם רואה דרכם את העולם באופן הייחודי לו ואשר גורם לו לקשיים במישורים אישיים ובמערכות היחסים שלו. הסכימות התפתחו במהלך הילדות והנעורים כאשר צרכי הבסיס לא סופקו וכתוצאה מזה היחיד פיתח צורות התמודדות שונות כדי לא להרגיש את החסר והכאב (פירוט בהרחבה על מהן סכימות וצרכי בסיס וסכימות בהמשך העמוד - כדאי להמשיך...).
מתוכן נובעים "מצבי עצמי" (modes) מגוונים, בהתאם לסכמה המסוימת. כיום אנו משתמשים יותר בשפה של מצבי עצמי בתוך הטיפול ולומדים בתוך הטיפול לזהות אותם. בטיפול - נתבונן יחד באופן פעולתם ודרך עבודה קוגנטיבית וחוויתית בחדר ניצור חוויות חדשות שמסייעות לשינוי האיזונים שהיו עד כה בין מצבי העצמי השונים. בדרך זו, בעצם מתחש שינוי מהותי באופן בו המטופל מבין את עצמו, בהבנה של למה הוא זקוק ברגע נתון והגברת יכולת הבחירה מתוך מודעות בהירה יותר (ולא לפעול באופן אוטומטי כפי שהיה עד כה).
כפסיכולוגית קלינית, אני מוצאת שהמטופלים נהנים ונעזרים מאד במוחשיות של הגישה, שכמו נותנת צורה ושם מוגדר לכל הדברים שקורים להם בתוכם.
בשנים האחרונות זכתה הגישה לתיקוף מחקרי מרשים בכל הנוגע ליעילותה הרבה בטיפול באוכלוסיה הכללית . מחקרים חדשים מצביעים על יעילותה של הגישה עם אנשים הסובלים מדיכאון כרוני, עם מטופלים נמנעים ועם אלו הסובלים מפוסט-טראומה. כמו כן, משתמשים בסכמה-תרפיה בטיפול זוגי ובטיפול קבוצתי.
ועכשיו ארחיב קצת יותר;
מהו טיפול בסכמה ומי מרוויח מכך?
סכמה תרפיה הינה גישת טיפול אינטגרטיבית שפותחה ע"י ג'פרי יאנג, במטרה לתת מענה למטופלים המתקשים לנהל את הרגשות שלהם, את יחסיהם הבינאישיים, ואשר מוצאים עצמם במעגלים חוזרים של תבניות קשר בלתי מתגמלות ולא אחת תפקודם נפגע בשל דפוסי התנהגות מכשילים. טיפול בסכמה הוא טיפול מבוסס ראיות הפועל ברמה עמוקה יותר ומטפל בקשיים וכאבים שאנו "סוחבים" בתוכנו לאורך שנים.
הסכמה תרפיה משלבת עבודה קוגנטיבית ועבודה חווייתית והשילוב בין השתיים הוא ייחודי ויוצר את הטרנספורמציה הרגשית שאנו כמהים אליה. טיפול סכימה תרפיה עוזר לנו לקבל מבט מעמיק על עצמנו ועל דפוסי ההתמודדות שלנו, לנהל רגשות שליליים, להפחית הימנעות ולפתח יכולת מיטיבה יותר להתמודד עם מצבים שהעמיסו עלינו רגשית עד כה.
המשימה של המטפל בסכמה תרפיה היא ליצור חיבור רגשי עם המטופלים ומתוכו לעזור להם לזהות את האהבה, היציבות והביטחון שאולי היו חסרים או נעדרים מחייהם בילדות וללמד אותם כיצד לרפא אובדנים אלו.
טיפול בסכמה תרפיה לא מתעסק בהפחתה או הקלה על סימפטומים באופן זמני אלא שואף לשפר מערכות יחסים לטווח הארוך ולעזור להרגיש שלם יותר עם הבחירות שלנו להרגיש שאני מסוגל/ת לחיות את החיים באופן ממלא ומספק ולהרגיש שיש לי את הכוחות הפנימיים להתמודד עם הקשיים שרצופים לאורך הדרך.
כמו שאומרים על דיאטות – לא מדובר על דיאטה חד פעמית שאחריה נחזור למשקל הקודם אלא הרעיון הוא בשינוי איכותי וקבוע בהסתכלות שיש לנו על עצמנו ועל העולם שאנו חיים בו וזה בתגובה - ישפיע על מערכות היחסים שלנו והאופן שבו אנו מרגישים עם עצמנו.
מהן סכמות?
אז נתחיל מהתשתית הרעיונית המונחת בבסיס גישה זו – והבנה בסיסית זו כבר מספקת דרך להקלה ולחיבור פנימה עם עצמנו ועם הכוחות הטבעיים שלנו (עוד אמונת יסוד של גישה זו, אליה אני מחוברת בכל ליבי).
הנושא של צרכים פיזיים ורגשיים מוכר לכולנו מתיאוריות שונות (תיאוריית הצרכים של מסלאו ועוד), אך בגישה זו הוא המבוא להכל. הגישה מדברת על כך שלבני האדם יש צרכי ליבה רגשיים – מדובר בכמה קבוצות שזיהו במחקר כצריכי ליבה החיוניים להתפתחות נפשית מיטיבה אם ניתן לומר.
כמו שצמח זקוק לכמות אור מסוימת, כמות מים וטמפרטורה מתאימות – כך באופן דומה – נפש האדם זקוקה לכמה מרכיבים חיוניים מהסביבה והדמויות המטפלות כדי לגדול ולשגשג. נשמע הגיוני וגם מבוסס מחקרית. צרכים אלה כוללים, בין השאר - קשר בטוח עם הדמויות המטפלות, צורך בהגנה וקבלת תמיכה, הצורך לבטא את הרצונות שלי, אמפתיה, הצורך לעשות כיף ולשחק ועוד .. מי שאמון על סיפוק צרכים אלו הם בעיקר ההורים שלנו או הדמויות המטפלות הקרובות אך יכולות להיכנס לכאן עוד דמויות – כמו אנשים משמעותיים לאורך החיים, קבוצה חברתית וכו'.
עכשיו חשוב לדעת – שאין כזה דבר סיפוק מושלם של הצרכים. תמיד יהיה צורך מסוים שלא יקבל מענה מספק. חשוב גם לציין שמדובר בחוסר מענה שחוזר על עצמו ולא במקרה חד פעמי. כמו כן, חוסר מענה מספק זה לצרכים ,על פי רב, לא מתרחש באופן מכוון כדי לפגוע. יש סיבות רבות לכך שאותן אנו מבינים ביחד בטיפול (הורים שלא היו פנויים, הורים שחוו בילדותם יחס שהשפיע עליהם ועוד).
עכשיו, נשאלת השאלה מה קורה כשאן מענה מספק לצורך באופן חזרתי? כמובן שיש לזה השלכות – כי אם אני גדל/ה בסביבת יחס מסוימת - אז אני לומד/ת משהו על עצמי ועל העולם דרך היחס הזה שקיבלתי. למשל – אם בבית שלי כל הזמן העבירו ביקורת – אני אלמד שככה צריך להתנהל בעולם ושאני לא טוב במה שאני עושה; או אם גדלתי בבית שהיה צריך כל הזמן להיות בשקט ולשמור על סדר ולא לשחק ולצחוק ולהיות רציניים כל הזמן – אז אני אלמד מזה שסדר ורצינות הם הדברים החשובים בחיים ושלשחק זה לא טוב או אם גדלתי בבית שההורים לא הביעו חום וחיבה – אני אלמד שהבעת רגשות זה דבר שלא צריך לעשות או שלא מגיע לי להרגיש ככה...
ה"שיעורים" הרגשיים הללו שלמדתי הן כמו מין אמונות או מסקנות רגשיות שהאדם מפתח על עצמו והם הם הסכימות שלנו למעשה. נקודה נוספת שיש לדעת על הסכימות היא שהן מתפתחות בעיקר משילוב של חוסר מענה חזרתי על צורך ליבה רגשי ושל הטמפרמנט המולד של הילד/ה. הן מתפתחות בעיקר בילדות אך יכולות גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים – עקב טראומות ומשברים.
נחזור להבנה את הסכימות - ניתן להבין את המשמעות שלהן כמו מדריך הישרדות פנימי – כי זה מה שהן מנסות לעזור – לגרום לנו להבין איך להתנהל ב"ג'ונגל החיים". הן עוזרות לי להבין איך להגיב למצבים. הן כמו מפה פנימית שמסמנת מה אני יכול ולא יכול, מה כדאי לי לעשות ומה לא, מה מצפים ממני, איך מסתכלים עליי ועוד. בנוסף, וזו נקודה ממש חשובה - האדם מרגיש שהן כמו אמיתות שהוא יודע על עצמו ומקבל אותן ללא עוררין ("אתה תמיד תיכשל במה שתעשה").
נשמע טוב עד כאן? יש להן תפקיד הישרדותי שאמור לעזור לי. אבל זהו שלא... הבעיה היא שהן עוזרות בשנים הללו שאנחנו גדלים בסביבה של המשפחה כדי שנקבל אהבה ונרגיש בטוח בבית שלנו. אבל הן נשארות איתנו גם לאחר שיצאנו מאותו בית שגדלנו וממשיכות להזהיר אותנו בכל מיני מצבים, למרות שאפשר להרגיש ולהתנהל בצורה אחרת לגמרי שתעשה לי הרגשה טובה עם עצמי. כלומר, בגיל בוגר הן עלולות "לעשות צרות" ולהוביל לצורות התמודדות לא מתאימות שיכולות לפגוע במערכות יחסים בעייתיות ולקשיים בוויסות רגשות.
אני אשמור קצת מההסברים למפגשי הטיפול... אבל אומר כאן שבתהליך הטיפולי, ביחד נלמד לזהות את הצרכים הרגשיים שלא קיבלו מענה ואת הסכימות שהתפתחו כתוצאה מכך, נלמד לזהות "מצבי הפעלה" של סכימות (מה הטריגרים), נדבר על איך הן עזרו בעבר וכיצד הן משפיעות בהווה על החיים. במהלך הטיפול אנו לומדים להבין שבעצם הן שגויות ואנו סוחבים אותן איתנו שנים על גבי שנים כאמת נחרצת.
ביחד נעבוד על דרכים לוויסות ההשפעה של הסכימות הללו וניצור ביחד סכימות חיוביות (יש גם כאלה).
חשוב לומר שהסכימות הן עקשניות ואי אפשר לבטל אותן. אי אפשר להוציא אותן לגמרי מהמערכת אך בהחלט אפשר להתבונן עליהן אחרת ולהפחית מהעוצמה שלהן. ואפשר ללמוד איך לתת מענה לאותו צורך רגשי מרכזי שלא קיבל מענה ושהוביל להפעלה של סכימה מסוימת. זה הבסיס שתמיד נרצה לחזור אליו כדי לבדוק מה חסר/ התקלקל בדרך. ובהקבלה – כמו שניתן לשקם צמח עם השקייה/ טמפרטורה/ אור – כך גם לגבי הנפש.
מהם השלבים של טיפול בסכמה תרפיה?
בשלב הראשון הטיפול עוסק באבחון הסכימות והכרת המטופל את המושגים והשפה. העבודה היא יותר קוגנטיבית והמטרה היא להכיר ולהבין את הסכימות והמודים ( הביטוי הרגיש וההתנהגותי של הסכימה – על זה אכתוב בפרק נפרד) שיש למטופל ואיך הם נראים בהפעלה. בהמשך, עובדים על היכולת לווסת ולהפחית את העוצמה שבה הם משפיעים עלינו מבחינה רגשית. העבודה כוללת שילוב של עבודה קוגנטיבית וחוויתית (בדמיון ועוד) כדי לתת מענה לצרכים הרגשיים ולעזור לחלקים הפגיעים להחלים. המטרה היא לפתח את החלק הבוגר והמיטיב שנמצא בתוכנו כדי שהוא "יחזיק במושכות" וינהל המצבים שבהם צורך רגשי לא מקבל מענה ובעקבותיו מתעוררת סכימה ולהפחית מהכניסה האוטומטית של צורות התמודדות פחות יעילות.
כמה זמן אורך טיפול בסכמה תרפיה?
טיפול בסכמה נחשב לאחד ממשפחת הטיפולים הממוקדים אך הוא עדיין טיפול ארוך טווח שהאורך שלו משתנה ממטופל למטופל. טיפול כזה יכול להימשך מספר חודשים טובים ועד מספר שנים.
הטיפול הינו מרחב גמיש – ניתן לעשות פרק ראשון ארוך משמעותי ובהמשך לרווח את הפגישות או לחזור לפי הצורך לפגישות ממוקדות.