אפתח ואומר כי התמונה המחקרית מבלבלת ואינה עקבית בנושא זה.
אשתדל להביא בפניכם את התמונה כפי שאני מבינה אותה מהמחקרים שקראתי. 

מחקרים רבים נעשו בעשורים האחרונים במטרה להבין את הקשר בין טיפולי פריון לבין מצוקה נפשית.
בעבר היו מחקרים שדיברו על כך שקיים בסיס פסיכוגני לקשיי פוריות, בהמשך חשבו שהמצב נובע מקונפליקטים תוך נפשיים סביב נשיות או יחסים אמביוולנטיים עם בן/בת הזוג.
עם השנים, כיוונים אלו ירדו מהפרק וכיום קיימת הסכמה בין החוקרים כי מתקיים מעגל קסמים שבו המתח הנפשי (stress) הינו גם גורם וגם תוצר של טיפולי הפוריות (גורם זה עשוי להיות גורם מפתח ב-20% של קבוצת הנשים הלא מוסברות). פרוט:

  א. ננסה להבין כיצד מצליחה חרדה לשבש לעיתים תהליכי פריון? - שנוי במחלוקת
כל חרדה גורמת להפרשה מוגברת של הורמונים שונים הנקראים "הורמוני דחק" (פרולקטין, קורטיזול, סרוטונין) אשר בהגיעם לרמות גבוהות, משפיעים לרעה על המערכת ההורמונלית.
כלומר- התעוררות חרדה או רגש שלילי חזק אחר כמו כעס, דיכאון, אשמה – יכולים להשפיע על הערכים של המערכת ההורמונלית בזמן הטיפולים (יש מחקרים שאף מצאו כי השפיעו על כמות הביציות שנשאבו או על הפרת האיזוןהחיסוני של הרחם). כמו-כן, נמצא שמתח נפשי זוהה בתור סיבה מרכזית להפסקת טיפולי פוריות בטרם מוצו עד תום.

חשוב לזכור – לא כל רמה של סטרס משפיעה על המערכת!  מדובר רק על רמות דחק חריפות וגם אז לא תמיד – לא קיימת הסכמה מלאה בין החוקרים בנושא.  חששות וחרדה הינם לגיטימיים והינם חלק בלתי נפרד מהתהליך שנשים וזוגות צריכים לעבור ולעבד בטיפול.
עם זאת, עליי כאשת מקצוע, לדעת לזהות מתי רמת הסטרס גבוהה מהממוצע ועלולה להוות גורם סיכון. עוצמת הדחק והקושי עלולים להחמיר עם הזמן. מחקרים מראים שהקושי הנפשי מגיע לשיא בין השנה השנייה והשלישית בתהליך טיפולי הפוריות.

לעומת כל שנאמר עד כאן, המחקר של Boivin ועמיתיו בצע ניתוח מטה-אנליטי על 14 מחקרים שנעשו בנושא הזה ונמצא כי מתח נפשי אינו מהווה גורם שמשפיע על כישלון מחזור טיפול פוריות. להיפך – דווקא יש מחקרים שמעידים כי ככל שהגוף עובר יותר מחזורים כאלה- הוא מתרגל לרמת החרדה וזו פוחתת. בוייבין בהחלט מדבר על ההשלכות הפסיכולוגיות שיש לטיפולי הפוריות על איכות חייו של האדם שעובר אותם אך בא באמירה מעודדת לנשים ולרופאים – שיכולים להרגיע את נושא המתח כגורם לכישלון הטיפולים (Boivin et al 2011).

  ב. כיצד טיפולי הפוריות משפיעים על רמת הסטרס? - על סוגיה זו, קיימת הסכמה מלאה בין אנשי המקצוע. 
אם נתבונן כעת מהכיוון השני;
כיצד עצם העובדה שהגעתי לשלב של טיפולי פוריות וכשלונות במחזורי הטיפולים משפיעים עליי רגשית? 

התמונה הרגשית של הנשים במצב זה מאד סוערת רגשית וכוללת מגוון רב של רגשות שליליים - האשמה עצמית, בושה, תחושת כישלון, כעס, חוסר אונים, ייאוש והיד נטויה. כל הרגשות מגיעים בסוג של הפצצה רגשית שקשה מאד לאשה ולבן הזוג להכיל לאור העוצמות שלה. הקושי נוצר בשל ריכוז של השלכות פסיכולוגיות שנובעות מהצורך בטיפולים כדי להרות, החל מפגיעה נארקיסיסטית של בגידת הגוף או העולם בי; אובדן השליטה על היכולת שלי לתכנן את חיי; ההלם מול המשאלה הבסיסית להיות הורה אל מול המציאות המתסכלת; מתח בחיי הזוגיות ועוד.
כמו-כן, במחקרים שנעשו בשנים הארחונות בבי"ח איכילוב בשיתוף עם יחידת IVF, נמצא כי נשים בעלות רקע נפשי קודם הינן בסיכון גבוה יותר לעלייה בתסמינים של חרדה ודיכאון בעת טיפולי פוריות לעומת נשים ללא רקע פסיכיאטרי. ניסו להסביר זאת בהשערה שקיים "דיבור" בין הורמוני המין לבין הפרעות דיכאון וחרדה – שיש קולטנים כביכול בין סרוטונין לבין הורמוני מין. הממסקנה ממחקרים כאלה היא שיש לספק טיפול פסיכולוגי לנשים בעלות רקע נפשי.

זהו מעגל הקסמים האכזרי של קשיי הפריון אשר משפיעים לרעה על רמת הסטרס וזו משפיעה אף היא לרעה על תהליכים פסיכוסומטיים ותהליכים אנדוקריניים וחוזר חלילה.